ריכוך הקפלים שבין האף לפה
קפלי נאזו-לביאל הם הקווים היורדים מצידי האף לכיוון הפה.
הזרקת חומרי מילוי במטרה להעניק תמיכה לרקמות ולרכך את עומק הקפלים.
למטופלים עם קפלים בולטים באזור שבין האף לפה.
לרוב 9–12 חודשים.
ייתכנו נפיחות או רגישות קלה.
האזור נראה רך והרמוני יותר לאחר התייצבות החומר.
כל השמות האלה מתארים את אותו אזור: הקווים היורדים מצידי האף אל זוויות הפה. בספרות הרפואית הם נקראים קפלים נאזולביאליים (ולעיתים נכתב נזולביאל או נאזולאביאל), בשפה היומיומית קוראים להם קפלי חיוך או פשוט קמטים בצידי הפה. השם אינו משנה את הטיפול, אבל כן משנה את האבחון: צריך להבין מה יצר את הקפל לפני שנוגעים בו.
ברוב המקרים הקפל אינו קמט של העור אלא גבול אנטומי שנעשה בולט יותר כשהלחי שמעליו מאבדת נפח. כשהתמיכה בשליש האמצעי של הפנים יורדת, הרקמה נודדת מטה ונערמת מעל הקפל, והוא נראה עמוק יותר. לכן מילוי ישיר של הקו לבדו יוצר לא פעם מראה כבד ולא טבעי, בעוד שהחזרת התמיכה בלחי מרככת אותו בעקיפין.
הטיפול מתחיל באבחון של מקור הקפל ולא בהזרקה אוטומטית לתוכו. הקפל הנאזולביאלי אינו קמט של העור אלא גבול אנטומי בין רקמת הלחי לרקמה שסביב הפה, והוא נעשה בולט יותר כשהתמיכה בלחי שמעליו יורדת, הרקמה נודדת מטה ונערמת מעליו. לכן שני אנשים עם קפל שנראה דומה יכולים להזדקק לתוכניות שונות לחלוטין: אצל האחד מקור הבעיה הוא אובדן נפח בלחי, ואצל האחר מבנה אנטומי שקיים מלכתחילה. מכאן שהתוכנית הנכונה כוללת לעיתים תמיכה בלחי בלבד, לעיתים ריכוך עדין של הקפל עצמו, ולעיתים שילוב של השניים. איננו מפרסמים מחירון, והתוכנית נקבעת בייעוץ אישי.
קודם מחליטים איפה מזריקים, וזה לא תמיד בקפל. אם המקור הוא אובדן נפח בלחי, מזריקים תמיכה ללחי, והקפל מתרכך בעקיפין. אם הקפל עצמו עמוק, מוסיפים כמות קטנה של חומר רך לתוכו בשכבה שטחית. מורחים קרם הרדמה, והעבודה נעשית לרוב בקנולה. הטיפול נמשך כחמש עשרה עד עשרים דקות.
התוצאה נראית מיד ומעליה נפיחות של הימים הראשונים. ייתכנו רגישות ושטף דם קטן. מומלץ להימנע מאימון מאומץ ומחום ביממה הראשונה, ולא ללחוץ או לעסות את האזור. הנפיחות יורדת תוך ימים ספורים והתוצאה מתייצבת בסביבות שבועיים. אם הקפל עדיין נראה עמוק, מוסיפים בביקורת כמות קטנה במקום להזריק הרבה בפעם הראשונה.
בקפל הנאזולביאלי עוברים כלי דם משמעותיים, וזהו אחד האזורים שבהם הזרקה לא נכונה עלולה לגרום לסיבוך כלי דם. לכן העבודה כאן שמרנית: כמויות קטנות, הזרקה איטית, שימוש בקנולה כשמתאים, ונוכחות של אנזים להמסת החומר בקליניקה. זו אחת הסיבות המרכזיות לבצע את הטיפול הזה אצל רופאה בלבד ולא אצל גורם שאינו רפואי.
לא תמיד. לעיתים יש צורך לטפל באזורי התמיכה שסביבו.
לא, וזה גם לא הרצוי. הקפל הוא גבול אנטומי טבעי שקיים אצל כולם, גם בגיל צעיר. המטרה היא לרכך אותו ולהחזיר תמיכה, לא למחוק אותו, מפני שמחיקה מלאה נראית מלאכותית ומשטחת את החיוך.
לרוב שנה עד שנה וחצי כשהעבודה נעשית דרך תמיכה בלחי, ופחות מכך כשמזריקים חומר רך ישירות לקפל.
לא כשהכמות מדודה. תמיכה בלחי מונחת עמוק וגבוה ומורגשת כהרמה ולא כנפח. מראה מלא מדי נובע לרוב מהזרקה שטחית או מכמות גדולה מדי בפגישה אחת.